יום רביעי, 27 בינואר 2016
יום חמישי, 21 במרץ 2013
musique andalouse
Au Maroc le patrimoine musical et chorégraphique a été transmis oralement de génération en génération, selon des regles d'apprentissage régies par la relation maître-disciple. Deux genres musicaux prédominent schématiquement : la musique rurale, essentiellement caractérisée par le rythme, et la musique citadine principalement inspirée de l'héritage andalou. Les danses collectives sont aussi nombreuses que les tribus. Elles s'associent a la poésie populaire déclamée ou chantée. Elles présentent de nombreuses variantes dont les plus connues sont ahidouss et ahwach.
La musique rurale :
Pour la plupart d'expression berbere, les styles varient selon les régions. Le Sous se distingue par de petits orchestres itinérants, les rwayes, qui interpretent des poemes a caractere moral et politique, mais aussi a themes plus frivoles. Ils jouent du rebâb (ici, vielle monocorde), du lotar (instrument a cordes dont la caisse est une casserole enveloppée de peau) et des percussions métalliques. Leur spectacle se compose aussi de danses, de trépignements des pieds notamment.
Dans le Moyen Atlas, les chikhates, chanteuses et danseuses aux moeurs libérées, sont accompagnées d'un petit orchestre: violon, percussions, éventuellement luth. La guedra de la région de Guelmim est une danse sans déplacement, rythmée par un tambour en terre cuite. L'art de la danseuse réside dans ses mouvements de bras et de mains.
La musique chez les ruraux de langue arabe s'apparente au melhoun, mais elle s'en distingue par des rythmes plus variés et dansants.
Tarifiyit ou jahjouka pratiquée dans le Rif. Elle a été révélée au monde occidental par les Rolling Stones apres les compositions de Brian Gysin qui s'en est inspiré.
Tamazight au centre dans le Moyen Atlas. La danse principale de ces régions est Ahidouss.
Tachelhit au sud dans le haut et l'Anti-Atlas. La danse principale est Ahwach.
La musique citadine :
Venue d'Orient, la musique andalouse s'est développée en Andalus, puis, a partir du XI s., a été apportée en Afrique du Nord par les Arabes expulsés d'Espagne. Au Maroc, on l'appelle al-'âla, C'est-a-dire < l'instrument >. Cette tradition musicale, aristocratique, s'est maintenue jusqu'a nos jours, a Fes et a Tétouan, mais aussi a Rabat et a Oujda. Socialement connotée, elle est réservée aux concerts pour amateurs et aux fetes de la haute société marocaine. Le répertoire comporte onze nouba, ou suites, de cinq mouvements chacune. Il s'agit surtout de poemes d'amour rassemblés dans un recueil au XVIII s. par Al Hdik, un musicien de Tétouan. La nouba, dirigée par le soliste, est chantée a l'unisson par les instrumentistes et parfois par un choeur de femmes.
Tres inspiré de la musique andalouse, mais plus populaire, le melhoun est un genre ou les poemes en arabe marocain prédominent sur la musique.
Son accompagnement est plus simple. Le chanteur soliste occupe la place centrale dans l'orchestre, composé de oud, târ, derbouka et nouiqsat (cymbalettes digitales).
Aita a la campagne voisine des cités.
Daqqa de Marrakech essentiellement basée sur le rythme.
Malhoun qui est un corpus de poemes complexes versifiés en arabe dialectal et qui présente de multiples liens avec la musique andalouse.
Andaloussi ou ala est un répertoire lyrique et instrumental d'origine andalouse, transmis depuis des siecles par une importante tradition orale.
Nouba qui est un ensemble de pieces vocales et instrumentales gravitant autour d'un mode principal.
Gharnati qui est un style particulier de la musique andalouse.
Gnaoua, d'inspiration africaine, s'est principalement développé a Marrakech et a Essaouira qui lui consacre un important festival international annuel.
Le genre saharien :
la Guedra est une danse rythmique qui tire son nom de son principal instrument fait d'une jarre en terre cuite, recouverte d'une peau tendue et décorée.
La chanson de variété :
Elle le subit des influences diverses: autres Pays arabes (Égypte surtout), folklore marocain, variétés occidentales. Deux styles coexistent : le châabi (populaire) et le asri (moderne). Le châabi est représenté par les chikhates et les groupes tels que Nass el Ghiwane, Jil Jilala et El Mechaheb, nés dans les années 1970. Vres populaires et symboliques d'une jeunesse en effervescence, ils ont créé un genre qui - tout en utilisant les rythmes et les instruments traditionnels - a renouvelé la chanson marocaine. Plus récemment, les Freres Bouchnak se sont imposés avec un style ou se melent rai algérien et musiques du pays. Le asri, avec des chanteurs comme Abdelwahab Doukkali et Abdelhadi Belkhayat, fait appel a une orchestration et a des rythmes plus proches de la variété égyptienne que des traditions locales.
Les Gnaoua sont les descendants d'anciens esclaves issus de populations d'origines Afrique Noire. De plusieurs races (Sénégal, Soudan, Ghana)
Les Gnaoua emmené par les anciennes dynasties qui ont traversés l'histoire du Maroc, commençant par l'empire MOUAHIDI pour les travaux et les bâtiments des palais, et le renforcement des armées de guerrier redoutable en ce temps la.
La constitution en confréries des gnaoua a travers le Maroc sont des maîtres musiciens (des mâalem) des joueurs d'instrument (qraqech, guenbri), des voyantes (chouafat), des médiums et des adeptes. Ils pratiquent ensemble la nuit un rite de possession syncrétique et ou se melent a la fois des apports africaines et arabo-berbere, pendant lequel des adaptes s'abonnent a la pratique des danses de possession et a la Transe.
En plus d'etre une music spirituelle c'est un récit de leur passé d'esclavage leurs vie quotidienne et des souffrances du passé, apres etre reconvertie a l'Islam les gnaoua ont adoptés un autre style de music au quelle se mélange le rythme gnaoua et les paroles arabe et au quelle en évoque le dieu et le prophete Mohamed. Comme principe sujet musical. Aujourd'hui la music gnaoua et apres avoir été enrichie de tout ce passé il adapte un autre style musical au quelle s'évoque la vie des gnaoua Musulman et libre. Un chant a un style le plus mouvementé, plus libre, mais cela sans oublier le passé et la tradition.
M
La musique rurale :
Pour la plupart d'expression berbere, les styles varient selon les régions. Le Sous se distingue par de petits orchestres itinérants, les rwayes, qui interpretent des poemes a caractere moral et politique, mais aussi a themes plus frivoles. Ils jouent du rebâb (ici, vielle monocorde), du lotar (instrument a cordes dont la caisse est une casserole enveloppée de peau) et des percussions métalliques. Leur spectacle se compose aussi de danses, de trépignements des pieds notamment.
Dans le Moyen Atlas, les chikhates, chanteuses et danseuses aux moeurs libérées, sont accompagnées d'un petit orchestre: violon, percussions, éventuellement luth. La guedra de la région de Guelmim est une danse sans déplacement, rythmée par un tambour en terre cuite. L'art de la danseuse réside dans ses mouvements de bras et de mains.
La musique chez les ruraux de langue arabe s'apparente au melhoun, mais elle s'en distingue par des rythmes plus variés et dansants.
Tarifiyit ou jahjouka pratiquée dans le Rif. Elle a été révélée au monde occidental par les Rolling Stones apres les compositions de Brian Gysin qui s'en est inspiré.
Tamazight au centre dans le Moyen Atlas. La danse principale de ces régions est Ahidouss.
Tachelhit au sud dans le haut et l'Anti-Atlas. La danse principale est Ahwach.
La musique citadine :
Venue d'Orient, la musique andalouse s'est développée en Andalus, puis, a partir du XI s., a été apportée en Afrique du Nord par les Arabes expulsés d'Espagne. Au Maroc, on l'appelle al-'âla, C'est-a-dire < l'instrument >. Cette tradition musicale, aristocratique, s'est maintenue jusqu'a nos jours, a Fes et a Tétouan, mais aussi a Rabat et a Oujda. Socialement connotée, elle est réservée aux concerts pour amateurs et aux fetes de la haute société marocaine. Le répertoire comporte onze nouba, ou suites, de cinq mouvements chacune. Il s'agit surtout de poemes d'amour rassemblés dans un recueil au XVIII s. par Al Hdik, un musicien de Tétouan. La nouba, dirigée par le soliste, est chantée a l'unisson par les instrumentistes et parfois par un choeur de femmes.
Tres inspiré de la musique andalouse, mais plus populaire, le melhoun est un genre ou les poemes en arabe marocain prédominent sur la musique.
Son accompagnement est plus simple. Le chanteur soliste occupe la place centrale dans l'orchestre, composé de oud, târ, derbouka et nouiqsat (cymbalettes digitales).
Aita a la campagne voisine des cités.
Daqqa de Marrakech essentiellement basée sur le rythme.
Malhoun qui est un corpus de poemes complexes versifiés en arabe dialectal et qui présente de multiples liens avec la musique andalouse.
Andaloussi ou ala est un répertoire lyrique et instrumental d'origine andalouse, transmis depuis des siecles par une importante tradition orale.
Nouba qui est un ensemble de pieces vocales et instrumentales gravitant autour d'un mode principal.
Gharnati qui est un style particulier de la musique andalouse.
Gnaoua, d'inspiration africaine, s'est principalement développé a Marrakech et a Essaouira qui lui consacre un important festival international annuel.
Le genre saharien :
la Guedra est une danse rythmique qui tire son nom de son principal instrument fait d'une jarre en terre cuite, recouverte d'une peau tendue et décorée.
La chanson de variété :
Elle le subit des influences diverses: autres Pays arabes (Égypte surtout), folklore marocain, variétés occidentales. Deux styles coexistent : le châabi (populaire) et le asri (moderne). Le châabi est représenté par les chikhates et les groupes tels que Nass el Ghiwane, Jil Jilala et El Mechaheb, nés dans les années 1970. Vres populaires et symboliques d'une jeunesse en effervescence, ils ont créé un genre qui - tout en utilisant les rythmes et les instruments traditionnels - a renouvelé la chanson marocaine. Plus récemment, les Freres Bouchnak se sont imposés avec un style ou se melent rai algérien et musiques du pays. Le asri, avec des chanteurs comme Abdelwahab Doukkali et Abdelhadi Belkhayat, fait appel a une orchestration et a des rythmes plus proches de la variété égyptienne que des traditions locales.
Les Gnaoua sont les descendants d'anciens esclaves issus de populations d'origines Afrique Noire. De plusieurs races (Sénégal, Soudan, Ghana)
Les Gnaoua emmené par les anciennes dynasties qui ont traversés l'histoire du Maroc, commençant par l'empire MOUAHIDI pour les travaux et les bâtiments des palais, et le renforcement des armées de guerrier redoutable en ce temps la.
La constitution en confréries des gnaoua a travers le Maroc sont des maîtres musiciens (des mâalem) des joueurs d'instrument (qraqech, guenbri), des voyantes (chouafat), des médiums et des adeptes. Ils pratiquent ensemble la nuit un rite de possession syncrétique et ou se melent a la fois des apports africaines et arabo-berbere, pendant lequel des adaptes s'abonnent a la pratique des danses de possession et a la Transe.
En plus d'etre une music spirituelle c'est un récit de leur passé d'esclavage leurs vie quotidienne et des souffrances du passé, apres etre reconvertie a l'Islam les gnaoua ont adoptés un autre style de music au quelle se mélange le rythme gnaoua et les paroles arabe et au quelle en évoque le dieu et le prophete Mohamed. Comme principe sujet musical. Aujourd'hui la music gnaoua et apres avoir été enrichie de tout ce passé il adapte un autre style musical au quelle s'évoque la vie des gnaoua Musulman et libre. Un chant a un style le plus mouvementé, plus libre, mais cela sans oublier le passé et la tradition.
M
יום חמישי, 14 בפברואר 2013
יום ראשון, 20 בינואר 2013
יום שני, 14 בינואר 2013
יום שני, 31 בדצמבר 2012
אילן היוחסין של משפחת אג'ייני{זיני/זייני},
ברוך הבא [הסתר]
הגעתם לאתר אילן היוחסין של משפחת אג'ייני{זיני/זייני}, "זיזוב" הצד של אימי ליאנה זיזוב הי"ו
באתר תמצאו תמונות של המשפחה, תאריכי פטירה והולדה, תאריכי עלייה וכדומה .
אנו צחי זיני ורונית {הרכבי} זיני בני משפחת זיני מנהלים אתר זה .
נשמח אם תוכלו להוסיף לנו: תמונות, מידע וסיפורים לכתובתנו:
zahizini@netvision.net.il
ronitzini@gmail.com
המס' שלי -צחי זיני :
0528323655
089236556
ולציין שזה עבור אילן היוחסין.
יש בכוונתנו לאסוף את כל המידע הידוע לנו ולהוציא אותו לאור. לכן נשמח אם תשתפו פעולה
מקווים שיהיה לכם מעניין.
את תחילת האילן לקחנו משני ספרים :
1. ספר "לפי ספריו" סיפרו של ר' רחמים יוסף אג'ייני זצ"ל מההקדמה שנכתב ע"י נכדו , ר' עמרם שאול אג'ייני זצ"ל {ירושלים-תשל"א-1971}
2.ספר "רמת שמואל" סיפרו של ר' שמואל אג'ייני זצ"ל אחיו של ר' יוסף לפי האילן המובא בספר ובתאריכים שכתובים שם .
3.את משפחת "זיזוב" אינ אנסה לחבר דרך סבתא שלי אישה בת 80 + שתיבדל לחיים ארוכים ומתוקים בע"ה .
קצת מידע אודות המשפחה ואישים במשפחה :
כתבת וידיאו על סא"ל אורן זיני לשעבר מג"ד צבר בגבעתי , כיום מפקד מגמת "להב" בבה"ד 1 .
הרב אליהו רחמים זיני - רב הטכניון ומרצה במטמתיקה
דוד זיני -מפקד סיירת אגוז
הרב יוסף זיני- רב רובע ד' באשדוד , ראש ישיבה , הרב הספרדי של אשדוד
העיירה ג'יאן {או חאאן } בוויקיפדיה .
סירטון המסביר על העיר ג'ייאן -מקור משפחתינו בדרום ספרד בחבל אנדלוסיה מזרחית לקורדובה
סירטון המדגים את היופי בעיירה "סיפרו" {או ציפרו}- אחת הערים שמשפחת אג'ייני הגיעה אליה לאחר גירוש ספרד .
סירטון המדגים את היופי בעיירה "פאז" {או פאס}- אחת הערים שמשפחת אג'ייני הגיעה אליה לאחר גירוש ספרד .
העיר "פאז" {או פאס} בוויקיפדיה .
סירטון המדגים את היופי בעיירה "טיאהרת" {או טאהרת}- אחת הערים שמשפחת אג'ייני הגיעה אליה לפני משהו כמו 180 שנה ומשם יצאו צאצאיו של ר' אליהו רחמים -רב הטכניון .
העיר "טיאהרת" בוויקיפדיה .
לאילן היוחסין
לתמונות המשפחה
לסטטיסטיקות
מה עכשיו? [הסתר]
הפק את המירב מאתר המשפחה שלך ב-MyHeritage.com
86% הושלמו
86% הושלמו
הוסף תמונה של עצמך - הפוך אתר זה לאישי יותר (עבור 6%)
הוסף
[השהייה]
הצג הצעות נוספות >>
חדשות משפחתיות [הסתר]
פרסם חדשות
היום
הדס דוד הוסיפה הערה על אילנה דוד לבית זיני{חן} :
נפטרה בתאריך 20.4.11 בגיל 55 ועשרה חודשים
הדס דוד עדכנה את הפרופיל שלה.
גבריאל {פנחס+סוליקה} זיני עדכן את הפרופיל שלו.
[מחק את זה]
דצמבר 28, 2012
[חבר בפרימיוםפלוס] צחי זיני הפיץ עדכונים של אילן היוחסין zini 28_12_12 מה-Family Tree Builder.
דצמבר 22, 2012
avihu zini הצטרף לאתר.שלח ברכה לavihu
[חבר בפרימיוםפלוס] צחי זיני אמר: http://www.youtube.com/watch?v=hXascCMjT4Q&list=UUEToZxWYPaG8I6Yh_4TQpUw&index=5
[חבר בפרימיוםפלוס] צחי זיני יצר סמל משפחה חדש
[סמל המשפחה]
דצמבר 10, 2012
גבריאל {פנחס+סוליקה} זיני הוסיף הערה על יגאל זיני :
בבקשה לתקן למישל או למאיר במקום מיכאל
[מחק את זה]
נובמבר 30, 2012
haggith gor ziv הצטרפה לאתר.שלח ברכה לhaggith
הדס דוד הצטרף לאתר.שלח ברכה להדס
יולי 09, 2012
[חבר בפרימיוםפלוס] צחי זיני הצטרף לאתר אחר: הרוש Web Site
מאי 29, 2012
[חבר בפרימיוםפלוס] צחי זיני הזמין את אלישבע פיטוסי לאתר המשפחה.שלח ברכה לאלישבע
מאי 25, 2012
[חבר בפרימיוםפלוס] עמרם אוליאל הצטרף לאתר אחר: Elbaz Web Site
מאי 09, 2012
אמנון עמית הצטרף לאתר.שלח ברכה לאמנון
אפריל 22, 2012
[חבר בפרימיוםפלוס] צחי זיני הצטרף לאתר אחר: Schragenheim Web Site
[חברה בפרימיוםפלוס] Ronit Zini-Harkavy הצטרפה לאתר נוסף: Schragenheim Web Site
אפריל 15, 2012
[חבר בפרימיוםפלוס] עמרם אוליאל הצטרף לאתר.שלח ברכה לעמרם
מרץ 31, 2012
דוד הרוש תייג את יצחק זיני ב-3 תמונות
דוד הרוש הוסיף הערה על מאיר{מישל} זיני :
מה נישמע זה בן דוד שלך הבן של זוהרה זיני הרוש
דוד הרוש הוסיף תמונה של שי הרוש , זהבית הרוש , קובי הרוש , דוד הרוש ו שמחה הרוש :
[תמונה של שי הרוש ]
[תמונה של זהבית הרוש ]
[תמונה של קובי הרוש ]
[תמונה של דוד הרוש ]
דוד הרוש הצטרף לאתר אחר: שריר Web Site
מרץ 22, 2012
דוד הרוש הצטרף לאתר.שלח ברכה לדוד
אמיר זיו הצטרף לאתר.שלח ברכה לאמיר
מרץ 21, 2012
[חבר בפרימיוםפלוס] צחי זיני האריך את המנוי באתר ל-2 שנים נוספות
מרץ 06, 2012
[חברה בפרימיוםפלוס] Ronit Zini-Harkavy הצטרפה לאתר נוסף: SHORASHIM Web Site
פברואר 28, 2012
גבי זיני יצר תרשים אילן יוחסין: המשפחה של גבי זיני ומזל זיני
[single]
הזמן פוסטר
פברואר 04, 2012
[חברה בפרימיוםפלוס] Ronit Zini-Harkavy הצטרפה לאתר נוסף: Edmonds Web Site
דצמבר 27, 2011
[חבר בפרימיוםפלוס] צחי זיני הוסיף 715 תמונות לאלבום Family photos
[דורון זיני]
דורון זיני
[משה בן שלום]
משה בן שלום
[עליזה]
עליזה
צפה בכל התמונות
הפעל מצגת תמונות
נובמבר 13, 2011
[חברה בפרימיוםפלוס] Ronit Zini-Harkavy הצטרפה לאתר נוסף: Kanarfogel Web Site
מאי 30, 2011
[חברה בפרימיוםפלוס] Ronit Zini-Harkavy הצטרפה לאתר נוסף: Waibsnaider - Cozodoy-Schurjin-Perman Web Site
צפה בחדשות ישנות
תמונות אקראיות [הסתר]
כתבות [הסתר]
סיפורים משפחתיים : מקור השם זיני/זייני
פורסם על ידי: [חבר בפרימיוםפלוס] צחי זיני בן דוד/ה שלישי ב-15 באוגוסט 2009 01:34
בס"ד
מקור שם משפחתנו זיני / זייני
הכול התחיל בספרד ב"חבל אנדלוסיה" הנמצא בדרום ספרד בעיר אשר נקראת "ג'יאן"{Jaén/בעברית- חאאן}, אשר נמצאת באותו חבל ארץ מזרחית לעיר הגדולה והידועה "קורדובה".
חלקם היו יהודים וחלקם מוסלמים , היהודים עסקו במסחר כמו כל יהודי העולם באותה תקופה , חלקם למדו תורה , הקימו ישיבות עסקו בדיני טהרה , שחיטה , נישואין וכדומה.
ובכן לפי מחקרו של ר' אליהו זייני {רב הטכניון } משפחתנו, שאבה את תורתו של ר' יצחק אלפסי {הרי"ף} בעיר "לוסנה" {Lucena} , ועל כן יש עדיות ב"מאור הקטן" {על הרי"ף בפסחים ח' עמוד א'= תוספת פירוש וביאור העיניינים שמועלים ב"גמרא" }- מסופר על שני אנשים יוסף בר יושתו {בן הצדיק} ומר יצחק , שהעלו שאלות שנשאלו ע"י רבם הרי"ף ושהם באו מעיר אשר נקראת ג'יאן .
יוצא שלמשפחתנו יש עדיות והוכחות שאנחנו ינקנו תורה והיינו תלמידי חכמים מובהקים וקשורים בקשר ישיר לר' יצחק אלפסי .
עוד קשר יש למשפחתנו הוא לאחד הרבנים הגדולים שחיו בתקופות אלה והוא הרמב"ם שאליו העלה שאלה מר יצחק אל-אג'ייני, וכמו שאנו יודעים "אל" בערבית זאת ה' הידיעה בעברית ומכאן מוכח לנו שמקור שם משפחתנו הוא "אג'ייני".
עוד נימצא ע"פ מחקרו של ר' אליהו זייני {רב הטכניון } שיש לנו קשר ישיר לעוד רב גדול מאוד שנקרא "רבינו אשר"{הרא"ש= חיבר עוד המון פירושים והבהרות על ה"גמרא"} ואותו רב ציטט הרבה פעמים טקסטים שהיו כתובים בחיבור על ספר קהלת ועל איוב מפרי עטיו של רבי יעקב בן רבי שלמה ה"ן ג'ייאני {חיבמאה ה-14}.
מכאן מצאנו שיש למשפחתנו קשר מובהק לשלושה "עמודי הוראה" ביהדות {פירוש= אנשים שעליהם מסתמכים בכל הדינים וההלכות כיום, שיטות למידה וכדומה , שנהוגות עד היום וינהגו לעולמי עד}.
כיום לאחר 2000 שנות גלות חלק ממשפחתנו עלתה במאה שעברה או במאה הנוכחית בעליות שהיו לארץ ישראל .
ובכן לאחר גירוש ספרד שהתרחש ב-1492 משפחתנו הגיעה לצפון אפריקה ומשם התיישבו ב"מרוקו" בערים : פאס, סיפרו , תפילל'את.
לפי עדותו של ר' יוסף זייני {רב העיר אשדוד } , הרב העיד שמשפחתו לפני כ180 שנה עזבה את העיר "סיפרו" ומשם עברה לעיר "תפילל'את" ושם שימשו את ר' יעקב אבוחצירא במשך 40 שנה . לאחר מכן הם היגרו ל"אלג'יר" לעיר שנקראת "טיאהרת" ומשם עלו לא"י "טיפין טיפין" . ושאר משפחתנו נשארו בערים : סיפרו, פאס, קזבלנקה- ומשם עלו לארץ ישראל.
השם "אג'ייני" היה נהוג בפני משפחתנו עד אמצע המאה הקודמת ולפניה , אבל בעליות שעלו השם השתבש ונהפך לזיני/זייני .
נכתב ע"י צחי זיני ס"ט
0 הערות | 28 צפיות | הוסף הערה | צפה בכתבה המלאה
אתר זה : רבי רחמים יוסף ב"ר משה אג'ייני
פורסם על ידי: אליהו פילו ב-19 בינואר 2009 15:21
מתוך אנציקלופדיה " ארזי הלבנון "
מרבני העיר צפרו אשר במרוקו, יצא ממקומו וממחיצתו וישב בתוניס ובקמטינא ( או קסונטינא ), לעת זקנתו שב לעירו שבמרוקו. מוה"ר דוד עובדיה הי"ו כתב אודותיו : " רבי רחמים יוסף היה בקי בחדרי התורה דרשן ובלשן...נסע למרחקים לעיר תוניס...העתיק לדפוס חלק מספר " משכנות הרועים " לרבי עוזיאל אל חייאך...
נשאר שם בתוניס שלושים שנה,מתוניס עבר לתורכיה ומשם חזא לקצמטינא , וישב שם לכתוב פירוש להגדה של פסח בהשתתפות אברהם חלימי בשם " ויוגד לאברהם" ( ליוורנו, תרכ"ב ).
שב לעיר צפרו והיה חבר בית דין �...
0 הערות | 20 צפיות | הוסף הערה | צפה בכתבה המלאה
סיפורים משפחתיים : תולדות משפחת אג'ייני {זיני/זייני}
פורסם על ידי: [חבר בפרימיוםפלוס] צחי זיני בן דוד/ה שלישי ב-22 בדצמבר 2008 00:26
ראש וראשון הראשונים תלמיד הגאונים , ראש גולת אריאל , וכל תפוצות ישראל , מאיר עיני כל חכמי ישראל בהלכה , וממנו פשטה ההוראה על כל קלה כבחמורה. מבירת מרוקו מצודתו פרושה , על כל ציון קדושים שה' פזורה, ואליו נקבצים בשמחה כלאבן שואבה , לשתות בצמא ממי התורה, משך את הכל בעבותות אהבה, גם את שורשי המשפחה להיות יושבים לפניו בישיבה.
כך הגיעו מהעיר ג'יין*{jaen-סירטון המסביר על העיר ג'ייאן} אשר בארץ ספרד מר יוסף ב"ר יושת"ו {בספרדית= הצדיק} ובן עירו מר יצחק על העיר לוסנה {Lucena} להתאבק בעפר ולשתות בצמא מתורתו של מורנו ורבינו רבי יוסף אלפסי {הרי"ף} עמוד הראשון להוראה. תלמידים אלו היו חביבים לפניו והעלה על הכתב עשרות שאלות שנשאל על ידיהם , ואף זכו להיות ממשיכי השמועה הנקייה וברה , וניצתוו מרבם להסיר מכשול ולתקן הנוסחה בכתביו- לבל תיהיה לפוקה וטעות בהלכה פסוקה. וכך מעיד רבינו זרחיה הלוי במאור הקטן {על הרי"ף בפסחים ח' עמוד א'} "נמצא בכתב יד מר יוסף בר יושת"ו ממדינת {עיר} ג'ייאן שהעיד על רבו הרי"ף ז"ל שחזר בו בסוף ימיו ממה שכתב בסוף מסכת עבודה זרה ופרק וכו' "
כדרך הכינויים הנהוגים בפי החכמים, נקראו על שם עירם בתוספת ה"א הידיעה {בערבית -אל} וזכרם עלה בשו"ת - שאלות ותשובות} "פאר הדור- להרמב"ם " {סימן קעג} השני בעמודי ההוראה , שאלה בשם מר יצחק אל אג'ייני, ומכאן מקור השם אג'ייני{- זייני/זיני}.
קירבה נוספת לשלישי בעמוד ההוראה מצאנו במשפחה זו בחיבור על ספר קהלת ועל איוב מפרי עטיו של רבי יעקב בן רבי שלמה ה"ן ג'יאני {חי במאה ה14 } אשר חיבבו והביאו כמה פעמים הריב"ן {ר' יוסף בן נחמיאס} תלמיד הרא"ש {ר' אשר} בפירושו על ספר משלי .
מכאן מצאנו למשפחה עמידה שיש לה סמיכה על שלשה עמודי ההוראה {הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש}, והחוט המשולש במהרה לא ינתק . ואכן שושלת המשפחה נאחזה בערי מרוקו בכלל, ןבפרט בעיר ציפרו שורש ומקור משפחתינו. ובאחת מכתובות המשפחה ישנה שושלת יוחסין של 15 דורות אשר תחילתה לפני כשבע מאות שנה {במאה ה14} וסופה לפני כמאתיים שנה {סוף המאה ה17} תקופה בה זרחה שמשה של שושלת משפחת מחבר הספר "רמת שמואל" הרב שמואל אג'ייני {זכר צדיק וקדוש לברכה}.
הירשם ל-
רשומות (Atom)
מסגד על רקע השער
